חורבן הבית

מגילת איכה בנויה כך שבכל פרק רובד שונה בא לידי ביטוי. עיון והקשבה בפרק הראשון והשני על מקומה של ירושלים ומצבה.

בהרבה תפילות בולט לעין כי איננו רק מתפללים על בניין המקדש וירושלים, אלא אנו מדגישים כי אנו חפצים שיהיה זה:"בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ" . ונשאלת השאלה : על הרבה דברים אנו מתפללים , אך לא מבקשים שיהיו במהרה, רק על בית המקדש! מדוע?

האם דיני האבלות ממשיכים גם לעשירי באב? אלו מנהגים ועד מתי? ממתי מותר לכבס, לאכול בשר ולהסתפר? מנהג האשכנזים ומנהג הספרדים, תשובתם של הרב דב ליאור והרב שלום אילוז.

'על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים'. מילים אלו פותחות אגדת חורבן. באגדות, סיפור ועוד סיפור, היאך חרבה ירושלים, היאך חרבה העיר 'טור מלכא'. מהו טיבם של סיפורים אלו? האם סקירות היסטוריות הן?

הרב אליעזר מלמד עושה סדר בתפילות של תשעה באב. קריאת איכה, החשכת האור, עננו, נחם, הסרת הפרוכת, טלית ותפילין וחלקי התפילה שהם דברי תורה.

אסור שתלמידי חכמים ינהגו ב"שב ואל תעשה" כשיטה כוללת. "אשרי אדם מפחד תמיד" - להבין לאן המעשים מובילים.

א. ממתי מתחילים מנהגי האבילות? ב. מטרת התענית – לעורר לתשובה ג. השאלות שאף אחד אינו שואל ד. מתי הובקעה העיר?

פספוס הפוטנציאל לגאולה בשבירת הלוחות, כל אסון - תחילתו באסון רוחני, הצורך בהרגשת החסרון, שאיפת האדם צריכה להיות לתיקון השלם.

האם ניתן לעשות בתוך האמה על אמה או במקומה ציור של ירושלים- הכותל? או לעשות משהו דקורטיבי שמזכיר את ירושלים?

צום עשרה בטבת יכול להיות אפילו בשבת, אך מה כל כך חמור בעשרה בטבת? זוהי נקודת ההתחלה והשורש לכל החורבן, וכל החורבן הוא רק מעט מצער השכינה. התענית היא חיבור לצער השכינה.